חגי כרמי / צלילה |
חגי כרמי / צלילה |
בלילו השחור,הצלול, נשמע אך קולו של הגוף מתווה נשימה. בצלילה חרישית נפקחות העיניים, והרוח מערפלת אותן בדמעות. עת הגוף, בצינה, נפרד בשובל של אורות נוצצים מאתמול, מעבר; וכל שניה שחולפת מקרבת אותו אל הנצח, מרחיקה אותו ממחר. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|