|
ודודות רחוקות היו באות אלי
ממחשכים.
ברכיהן הלבנות עטויות
קורים מתנופפים שנטוו
מאשליות של מין זר
וקרוב שהתערבב על
שפתותיהן.
כלי המלח היו נפתחים
אל פצעיהן והן היו
בוהות בערגה
ושופכות
מעט יין על המפה. |
|
|
המתרגם הלירי לא
נשבר:
"כשאצבעותיך
הגרמיות נסגרות
סביבי, ארוכות
וצנומות, המוות
מתאים לי, גן
עדן האם אתה
רואה מה שאני
רואה."
- דפש מוד,
בשירם
האובר-מנוגן
בגל"צ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.