|
ודודות רחוקות היו באות אלי
ממחשכים.
ברכיהן הלבנות עטויות
קורים מתנופפים שנטוו
מאשליות של מין זר
וקרוב שהתערבב על
שפתותיהן.
כלי המלח היו נפתחים
אל פצעיהן והן היו
בוהות בערגה
ושופכות
מעט יין על המפה. |
|
|
ביקורת
זה בסדר,
אבל למה
להעליב?!
יגאל עמיר,
מאוכזב מהביקורת
ומעצמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.