אני הקהל.

אני זה שיושב כאן, עם הגינס מולי- ככה..
אפאנדי!

"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"
ואף בנות יפות מראה יתרמו להנעמת ה.. עין.
אבל רק יפות! שהדאבות ישבו בצד!

אולי איזו מילה תתפוס אותי ככה במקרה ואני אפנה חצי אוזן לשמוע
את מה שיש לכם להגיד לכמה שניות, אבל אל תבנו על זה-
אני עסוק כבר במשהו אחר, חשוב יותר:
הכוסית הבלונדינית שמולי,
העיכוב של הגינס,
הגוש הירוק שחירבנתי הבוקר,
הגומי בסוליות של הנעל - הקצה השרוף של השרוך..
רק, לא בכם.

כי אני הקהל!

אני זה שגורם לכם לקום בבוקר,
אני זה שגורם לכם  לחלוב  את מקורות ההשראה שלכם עד גבול
האונס.
אני זה שגורם לכם לעלות על במות ולחשוף את הסודות הכמוסים
ביותר שלכם- בפני!
מתחננים לאוזן קשבת.
כן, אני הוא הקהל..

כל אחד ואחד מכם זקוק לי
והו, אתם שונאים אותי-
    שונאים אפילו יותר את העובדה שאתם יודעים זאת.

אני הרי היעד שלכם,
אני המטרה!
אני יכול לעשות לכם את השבוע בהינף יד
ואני גם יכול להשפיל אתכם יותר מאשכנזי בבית כלא.

אני הוא זה שגורם לעולם להסתובב!
אני האלוהים שלכם- אני!
עם הכרס והזין הקטן!

אני הקהל!

ואתם תמשיכו לעלות לבמות,
אחים קטנים שלי.. אומללים שלי- עוללים..
ותמשיכו לכתוב
ולצייר
ולשיר
ולהופיע בתקוה למשוך, ולו לרגע אחד, את תשומת ליבי-
      מהכוסית הבלונדינית שמולי,
      או מהקצה השרוף של השרוך
      או מהתרכיז גינס שהם מוסיפים כאן למים ..
 ואני אחייך אל מול שנאתכם
  כי אני יודע שלא משנה מה יקרה,
לעולם לא אחליף איתכם מקומות.

אני בחיים לא אשפיל את עצמי כמוכם בלעלות על במה ולגלות
לעולם פרטים אישיים.. כמו זה ש.. אה..
יש לי זין קטן..
אהם.
. . .