איוב כהן / הלך רוח |
שרוח סער עקרו משורשיו
נסחט עד תום, עד התרוקן ממים
אבוד הוא נאסף אל אבותיו
ראיתי הלך, שהשיג אותו הרוח
נועץ בו ציפורניים מסתער
ובדל חיוך שעל פניו היה מרוח
מפני הרוח נעצב, עצמו סוגר
ראיתי מת, שעזבו הרוח
יבש כחול מדבר ומרוקן
שלו כל כך כמו שכב לנוח
שרוח באפיו, אמרה לו עד לכאן
לא דמות לה וצורה וצבע אין לה
לרוח סער, או כזו של האפים
והלך רוח, רוח שטות או זו של קודש
מול רוח כל החי, חסר אונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|