מיכאל לוקסמבורג / גדר חיה |
כמו שעות שתוקות מבקש לצאת
מהחדר אל העיר המשפה,
שכבר שטפה הכחול, והחושך
הכל אותודבר, אני אומר, סופר:
הלאות של מימי האמבטיה
טעמו של הקפה המבושל
מאחורי הגדר החיה ברחוב מקביל
הדירה החדשה שלך,
לכאן לא אצעד
הוי, העיקרון הארור של זהות הבלתי נבדלים
אני, אני, אני
(פיסות עץ בהיר חשופות במדף הספרייה, כצלקות
במקום שנגדעו בו ספרייך)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|