1)
תמיד מנידה לי הנהון לאותת שנותרה אדמה
נהפכת מתחת אדמה נהפכת תוגה: ארצות שהותרתי
מאחור פני אהובות שאינן

רועד הקרום החי על משטח החלב הלבן


2)
מקלפת בצלים במטבח אשה
באור דק בוקר נובמבר אם תוסח דעתה, למשל
בשל הרהורים בשאלת הזהות ותמשיך לקלף בבלי דעת
תגיע שאיפתה ללב הבצל אל המיצוי המוחלט.

מאידך גיסא, לא יהיה לה מרק


3)
הוי, עיניים שלי: המשטחים הקעורים
מרושתים בעלוות קעקוע

עוד אפשר לזהות את קווי המתאר של מותנייך
מוכפלים לאינסוף:

אני פצוע. לשווא אברח