New Stage - Go To Main Page

הדר הררי
/
אח שלי

הוא נסע.
האח הזה שלי, החבר הכי טוב שלי, איש הסוד שלי.
ונשארתי לבד. אני זוכרת במעומעם את התחושה של הבדידות הנוראה
הזו, שאף אחד לא יכול למלא את החלל שהוא השאיר.
אבל הכי הפחיד אותי, שאני אשכח את גודל החלל הזה, שמישהו כן
ימלא אותו. שאני פשוט אתרגל לחיות בלעדיו.
וזה באמת מה שקרה. בהתחלה היה ממש קשה, ולאט לאט התרגלתי.
כמה נורא.
רק ברגעי קיצון של שמחה מטורפת או כאב נוראי, החוסר בו נגלה
אליי. והייתי בוכה קצת וממשיכה.
ולפעמים החוסר נגלה גם בעשרה לשתיים בלילות שבת, כשיש את השיר
הקבוע בגלגל"צ.
הוא אמר שתפקידו לנגב לי את הדמעות. אבל כל כך הרבה דמעות
נשפכו שלא מצאו את עצמן אצלו.

תחזור כבר אח שלי, כי זה באמת לא פשוט...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/7/03 4:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדר הררי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה