העצים הלכו ונשרפו,
ולאט לאט האש דעכה,
הוא יכל לשמוע את הפצפוצים הקטנים של האש אשר שורפת את העצים,

והחדר הלך והחשיך.
לפתע החלון נפתח,
ומשב רוח קרה עברה עליו,
עצמותיו הכלו וקפאו.
לא היה לו כוח לקום ולסגור אותו,
הוא היה עייף מדי,
אז הוא המשיך לשבת שם,
מול האש הדועכת,
ולקפוא.
לבסוף האש כבתה,
וחושך שרר בחדר,
קור השתלט עליו,
עופף אותו מכל הכיוונים.
הוא התחיל לראות מטושטש,
עד שבסוף הוא לא ראה בכלל,
וכך,
קפוא מקור,
הוא נפל על רצפת החדר החשוך,
מעולף,
כבר בקושי מודע למציאות,
מייחל למות.