בתוך נופיה הקסומים של האהבה
יש מקום נסתר בין העננים
מקום מיוחד, רק שלי
הרים רבים מתנשאים מעל האדמה
רובם ככולם יפים ורמים
עומדים שם, מחכים לי
גבוהות יותר, נמוכות יותר, לבנות או כהות
הפסגות מזדקרות בשמים מעל
ואני, מטפס מתחיל, עם רצון ושאיפות
למטה, לבד, מבולבל
כבר כבשתי את חלקן
הטיפוס הקשה, החגיגה על הפסגה
ובסוף יורדים ושוכחים
אחרות גבוהות, רחוקות מכאן
ואני יודע שכרגע אין תקווה
אבל תקווה נותנת חיים
ובין כל אלפי ההרים, קרוב יותר אלי
ממש ליד הלב
יש פסגה אחת שמתנשאת גבוה מעלי
האחת שאני אוהב
השקעתי בה כל כך הרבה
זמן, מאמץ, מחשבות - וכלום
ניסיתי כבר הכל, את כל הטכסיסים
אני תמיד ממשיך ומנסה
והיא תמיד שם גבוה, מחוץ לתחום
ואני בסוף חוזר לתחתית, ברסיסים
למרות כל המעידות, הלב ממשיך להלום
ותמיד יהיו הרים אחרים
אולי אני רק חולם, אבל חיים בלי חלום
הם חיים בלי חיים |
