לירי לירי / זמן |
שהוא את שלו תמיד עושה,
ואפילו מנצח תקווה.
ואין מה לדאוג.
ואני,
אני את שלי כבר עשיתי.
עברתי, שיניתי, התחלתי,
יכלתי לשתיקה.
בצער התנתקתי ממך לרסיסים.
ומה לו לעבר שהוא בכל פינה בחדר
ובכל פינה בגוף?
והתקווה המטונפת מה לה?
אני את עצמי לא רואה
כי ככה זה כשמסתכלים במראה מצידה ההפוך.
והוא עדיין.
הוא את שלו לא עשה,
זמן מקולל.
ואני, אין לי מה לדאוג,
כל העבר עוד לפני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|