אחרי שסיימנו את השיחה בחיוך הנחתי את השפופרת
בהיתי בתקרה וחשבתי על כל מה שהיה.
נאווה פתאום נכנסה לחדר חצתה אותו והסתכלה בחלון.
"הולך לרדת גשם.
כן, יש ריח של גשם."
אחרי זה ירדתי לרחוב,
הסתכלתי בשמים החשוכים והבהירים וחייכתי.
חשבתי על זה שנאווה התבלבלה,
שהיא שכחה שהריח של הגשם
הוא כמו האהבה שהייתה לי אליך.
הוא לא מגיע לפני הגשם
ולא בזמן הגשם,
אלא רק אחריו.
וחשבתי שעכשיו זה רק סוף הקיץ
אבל אני בכל זאת עולה חזרה לקחת משהו חם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.