|
מלאכת הכתיבה היא מלאכה מתישה נפשית ובמקרה שלי גם פיזית.
אבל בכל זאת כדאית עד מאד. רק כדי לבחון את הגבולות שלי (לא
אכפת לי להיות עצם ונוצות כמו שקרקר ג'ונתן לוינגסטון), רק כדי
להשתחרר מאזיקה שונים שכולאים את הנפש.
טוענים שהנפש היא רוח, רוח הא תנועה של אוויר (לפחות בהגדרות
של תשבצים). אויר מתחלף בגוף כל העת (רפלקס הרינג ברוויר). איך
זה שהנפש מסתובב בתכונו כל העת ולא מתחלפת?
אני יודעת ששלי כבר רווית פחמן דו חמצני. היא חומצית מעבר לכל
סקלת pH והורסת כל חלקה טובה שהיא מגיעה אליה. מרוב סיבובים
במחזור הדם היא כבר פגעה כמעט בכל החלקים שלי. יצר הרס עצמי
כבר אמרתי? |
|
|
מבקר הסלוגנים
אני קורא אותך
לסדר!
אחמד אחמד,
מתעצבן בליל
הסדר, לא על
מבקר הסלוגנים
כי אם על עצמו
ועל הבדיחה
המטופשת שהמציא
רק למשוך אש
מכיוון הדביל
הזה שקורא לעצמו
מבקר.
אבל הוא לא
מודאג כי ברגע
שהמבקר יעיז
להתקרב הוא
יפוצץ את עצמו,
ואז כבר יבקרו
אותו, וזה לא
יהיה מצחיק,
אולי כן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.