[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








על מה כבר נותר לכעוס?
הנה רהיט יפה בו נכעס עליו.
בום נשבר, מסכן כואב לו.

הנה המזל בו נכעס עליו.
המזל חרא, הרהיט שנשבר הוא המיטה
ואין לי עוד איפה לשים ראשי ולמצוא מנוח.

אז, אז בו נכעס על אבא ואמה.
אופס, הם מתו ואני הפכתי לשוחט פרות קדושות.

אני יודע, אכעס עליך אשתי, אהבתי.
אבוי, כמה חבל, עכשיו גם בלילה אין לי כנף תחתיה אמצע מחסה.

טוב תמיד אפשר לכעוס עליך בני הקטן והשברירי,
אתה לא תשיב לי מלחמה.
אך איזו טעות, עכשיו אני פרה.
יבוא יום וגם אני אשחט על מזבח השנאה.

אכעס אם כן על עצמי.
או איזו הנאה, איזה כייף.

אני שוקע בשינה,
וידי אוחזת ברגל של מיטה שבורה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא אכפת לי
למות, אני פשוט
לא רוצה להיות
שם כשזה קורה.


ההוא שלא אכפת
לו למות, הוא
פשוט לא רוצה
להיות שם כשזה
קורה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/03 13:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בועז ורדי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה