כל האנשים הקטנים שרצו לכיוונם שונים בשפות שונות נמחצו.
צעקו בשפה זו ונמחצו,
צעקו באחרת ונמחצו.
אנחנו שלא נמחצנו נותרים דוממים בשפה מאוחדת.
מאוחר מדי לברר אצל הקבלן,
לקרוא לבנאי שיחזק,
והארכיטקט כבר מזמן בדרך הישרה לסין.
מגדל בבל קרס.
אני מביט בדבר האדיר שבנינו.
אם ידיים כל כך קטנות,
כל כך קטנות.
התיירים, אם צילמו או אם בכו, הלכו.
השכנים הגיפו ווילון או שכחו לגזום גדר חיה.
אני מוצא זוג כפפות של ילד
איך לא ידעתי שהם מתאימות?
בעיני הניצולים אני רואה משקפות רבות עוצמה.
הם צורחים אלי,
מנפנפים בידיים.
מוזר,
משקפות מבטם הפוכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.