תעצור מחשבה ותסגור את העיניים
תכניס נשימה,, חכה.
עכשיו תקשיב !
כמו שאף פעם לא הקשבת, שלא דרך האוזניים,
ותסתכל !
דרך שלא דרך העיניים.
אני יודע, שאתה לא מבין.
אבל..
חכה!
ועכשיו חכה עוד רגע.
אתה מרגיש מוכן ??
אני מבטיח לך שלא,
לא לזה !!!

                             זה כאן
מהו הדבר המתקיים לו שם, ומתהלך בחשכה אך אינו נראה באור.
מהו הדבר שצופה בך, ואינך יכול לצפות בו.
מה עומד מאחורי הדלת, כשאתה מהעבר השני.
נשמע לך מוכר ?
אולי יותר מדי מוכר ?!
התחושה הוודאית שיש שם משהו,
ספק מישהו.
הוא שם רוב הזמן,
לפעמים קרוב, ולפעמים ..
לפעמים הוא יושב,
שם,
בפינת החדר כשאתה ישן
שומר עליך, ומטעין אותך לקראת הבאות.
תגיד, אתה עדיין מתעורר לפעמים בקפיצה באמצע הלילה,
כאילו מישהו נגע בך ?
אפוף אתה מתיישב,
אתה מרגיש נוכחות, משהו בחדר.
אבל זה לא בדיוק בחדר נכון ?
אתה יודע שהמחיצות האלה שמגדירות את החדר לא מגבילות אותו,
לא יכולות להגדיר אותו.
הוא מתקיים מעבר לחדר, מעבר לבית.
הוא מתקיים  ב"כאן", ומתרחב ב"עכשיו".
בדומה לאקמול אתה לא צריך להאמין כדי שזה יעבוד
משהו מתקיים, אתה אומר !
משהו.
מפני שבאור אין מישהו !!

                                   זה מתקרב
אז מה נשאר בך ?
אחרי שהפחד הפשיט ממך את הצבעים שאתה מורח
כדי לטשטש את החדות שבין שחור ללבן.
בין מה שאתה,
לבין חיקוי עלוב.
ואולי,, במקרה הכי טוב ביזבוז של זמן,
במקרה הרע: הזמן הוא כל שהיה לך !
ידעת ?
ואם היית יודע ?
היית פועל אחרת ?
כמה פעמים נלחמת בשדים, כמה פעמים כרתת איתם ברית.
תעצור מחשבה ותסגור את העיניים, זוכר ?

תתרכז..כמה פעמים נוצרה "סיבה בחייך" למען "מטרה" דרך "אמצעי"
ל"יכולת אישית"
אבל כבר הבנת נכון ?
זה לא ה..כמה, זה ה..למה.
כי בסוף, בדומה להתחלה,
תבוא ענווה,
ואחריה ידיעה.
אבל הפעם, בעוד רגע, תצטרף ההבנה.

יאללה תתלבש, יש שם עולם שלם בחוץ של דברים שנראים באור