היא מרגישה מלוכלכת, אז היא מתקלחת,
שלוש פעמים ביום, אולי ארבע... לפעמים אפילו חמש.
היא מבלה שעות במקלחת והיא לא בדיוק "דן חסכן" בכל מה שקשור
למים או לסבון או כל לחומר ניקוי אחר.
במשך שעות היא משפשפת את עורה במקלחת, כאילו הוא מכוסה שכבות
שיש להסירן.
על העור שלה מתפתחים פצעים וצלקות מכל השפשופים שהיא מעבירה
עליו- אבל לפחות הוא נקי.
היא לא ישנה בלילות, מזה היא שכחה כבר מזמן.
היא נכנסת למיטה בסביבות חצות, מנסה תנוחה אחת, מנסה תנוחה
שנייה ועוד תנוחה ועוד תנוחה...
עשר דקות על הגב, חמש דקות על הבטן... ושוב חוזרת פעם לצד שמאל
ופעם לימין...
מנסה קצת לקרוא... סוגרת את הספר ושוב על הגב ושוב על הבטן...
ואז היא קמה, לוקחת את החלוק ושוב נכנסת למקלחת.
המים זורמים לה על הגוף והיא משפשפת את עורה בזריזות, כאילו
הלכלוך שעליו עומד להתפשט.

בכל בוקר היא מחליפה את הסדינים, לוקחת חדשים, זורקת את
הישנים.
את המצעים אי אפשר לקלח- הם תמיד ישארו מלוכלכים.

היא כמעט ולא יוצאת מהבית...
בשביל מה? היא מספיק מלוכלכת, היא לא צריכה שאנשים ילכלכו
אותה... או עליה...
עדיף להשאר בבית- קרוב למקלחת.

היא מרגישה מלוכלכת, אז היא מתקלחת,
שלוש פעמים ביום, אולי ארבע... לפעמים אפילו חמש.
היא מבלה שעות במלקחת.