|
קמלה למגע ידיך.
וכשענן אפור מערפל בחושיי
משהו מתעורר שוב
ומתכווץ למראה הפלצות מסביב
מתכנס.
משתגע.
כל השבילים בהם פסעת
כל הזמן
כל הדברים שאמרת
וכל אלה שלא
חרוטים עכשיו על פנייך.
כתבתי סיפור.
בלי מילים.
על שתיקה.
ובכיתי. |
|
|
אנחנו בבמה
חדשה, אנחנו
רואים את הדברים
אחרת. זה לא
שאנחנו פושעים,
אנחנו פשוט לא
מצייתים לחוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.