|
החושך מתכנס
עוטף עצמו בבדידותו
מותיר אט אט מקום לשחר להפציע.
וחלונות חיי פותחים עצמם
לריח טל של בראשית
וגם הפחד מתגנב
כמעט בלתי נמנע.
ליבי שוקט וגם גועש
ומתכרבל עימי בשקט
בתוך ניחוח השמיכה
מביט בזריחה של הבוקר הזה
ומחכה לך... |
|
|
פיירוול
שמהפיירוול. כל
המורות תופסות
עלי תחת בחדר
מורים. לא
מדברות עם
שרתים, אלק. מה
אני לא בנאדם?
לא מגיע לי גם
קצת יחס?
אז אין לי
פיירוול. אפשר
לחשוב.
מרסלוס שרת הבמה
ממורמר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.