|
עיר עוטה ערפל
סורה דאגות
כל אבירייך בטל
בין חומה של דממות
כוכב מאיר את האפל
לבור השכחה
מסביב פזורים- גרגר
שברונות של הדממה.
ולעת שחר, עת גווע
שיר הדמדומים
יד מלאך- מושיט, צובע
בצהוב את השחקים.
העפר הינו בן מאה
מהדק אל בני ימים
טיפות הגשם השומע
ישטפו כתמי דמים. |
|
|
אני הכי שונא
אנשים שמדברים
איתי בצ'ט ואז
שולחים לי שורה
של סימנים כאלה,
נגיד
&@!%>-:<$
ואז אני שואל,
מה זה,
קיבינימט?
ואז הם עונים
"מה, אתה לא
רואה? זה איש
שמציץ מעל גדר
ואוכל בננה."
אפרוח ורוד,
זועם נורא.
הנה, ככה:
)-:< |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.