אני שונאת אותך!
שונאת אותך בשנאה כל כך עמוקה שבא לי למות.
כל יום אני מתפללת שתמותי, מתפללת שאולי יקרה לך משהו.
להלוויה שלך אני לא אבוא גם אם ישלמו לי! והרי זה ברור שאת
תמותי קודם, מסרטן ריאות כמובן.
אני לא מאמינה שאת אחותי, אותו הדם זורם לנו בעורקים, אותו דם
חיוני כל כך, דם סמיך ממים.
לפעמים אני שמחה שאין לי רשיון עדיין, אחרת הייתי לוקחת את
האוטו ולא חוזרת לעולם, בעצם, אולי הייתי מתנגשת בקיר, רק כדי
שלעולם לא אצטרך לראות אותך או לחשוב עלייך יותר.
אני מתפללת לאלוהים לשטן ולמי שרק מקשיב שיעלים אותך, ומהר.
אני לא יכולה יותר!
אני לא יכולה לסבול אותך!
אני לא רוצה לסבול אותך!
אני לא חייבת!
לא חייבת לשמוע אותך!
לדבר איתך!
אני רוצה שתמותי את שומעת אותי? אני רוצה ש-ת-מ-ו-ת-י!
רוצה שתעלמי לי מהחיים!
עוד רגע ואני רוצחת אותך בעצמי! כלי נשק לא חסרים לי, שיזרקו
אותי לכלא על רצח! אני עדיין אשמח להיפטר ממך!
אני מקווה שכשתמותי תשרפי פעמיים בכל אחד משבעת מדורי
הגיהנום!
לבן אדם כמוך לא מגיע לחיות!
את בזבוז של זרע! בזבוז של חמצן! בזבוז של מקום! בזבוז של
כסף!
מהיום, אין לי אחות.





מוקדש לאחותי.