הנמר האכזרי
התמתח לאור החמים
של מנורת שולחן אדומה,
מתכרבל על כתפך

וידך החסונה,
ושיערך הגלי
הם כל מה שהיה לי הערב
והיה זה כל לבי.

שתי מלים שאמרת
הרעידו את אור הנרות
בעיניי

וידך שהחליקה הלוך ושוב על גבי
הבעירה שוב את אותה אש
שהתלקחה מתוכי, ועברה
מלמטה למעלה, בצמרמורת מתוקה

ובנשימה שנעתקה
נישקת אותי.

ואחר כך
סיפרתי לך הכל
ותיארתי לך את נפשי
כשראשי צנח בדממה על חזך
וחיטה זהובה של שיערי
נשפכה על הכתף,

באותה אהבה רכה
של חדר עם דלת סגורה,
של מבט של עיניים שהפכו את צבעם
ברגע של "לא" ו"כן"

ושל משפט בודד
שנאמר בחושך:

"הנני כאן..."





09.05.2003