ביום הכיפורים הזה לא אבקש סליחה
נמאס לי להרגיש חשוב כל כך ולפזר סליחותיי המתנשאות
או להרגיש אשם כל כך מול מעשיי חסרי המשמעות

גם בשופר לא אתקע השנה
לא חש צורך להבקיע השמיים, הם פתוחים תמיד
אבינו שבשמיים אני קורא לו והוא אף פעם לא עונה

חושב שאצום ביום הזה
כה קסומה בעיני השתוקקות לפת לחם
ציפייה של בטן מקרקרת לשלושה כוכבים במרום.

גם אני יהודי והיום עשיתי את חשבון הנפש

אפילו את ישו הוא נתן לרצוח
אז מה לנו כי נלין על עוד ששה ילדים חסרי ראש
או ששה מיליון יהודים מאודים

גם אני לא מפריד בין דגים שרבים באקווריום
אבל תמיד יודע להסביר לטובת מי הייתי
ולמה ככה זה נגמר