ג. ליאת / כיצד אהבה |
של גדולי משוררי זמני,
כמהה ליבי מן העלתה לקרואם גם כן.
בערגה כה עזה אחכה לכם:
הצוהורים הגדולים.
הו המילים המילים,
כה יפות וכה קוסמות הן לי ,
ארצות תבל אחצה בתודעתי
כדי להמירכן לכיסופי ליבי.
אהבה! אהבתי:
את נופי ארץ-
פסגות ומרגלות הרים גם יחד.
ומור הגשם ויובש החיטה כאחד.
ואולם בפני
האדם, הגבר כאב,
יראה ליבי ונפשי
וכל מעודי
אשר כמהה לאהבו
ושכח
כיצד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|