תראו אותי. ילד בן 26, חי בדירת חור בדרום ת"א, משחק ספיידרמן
בסוני פלייסטישן כל היום, וחצי מהזמן, אני ישן.
מערכת יחסים רצינית אין לי כבר שנתיים, והבנות שאני איתן, זה
בנות שאני פוגש בפיצוציות לאורך הרחוב שלי שאני הולך למלא את
המקרר קצת.
האחרונה שהייתי איתה הייתה רוני. גם את רוני פגשתי בפיצוצית
"מרכז העיר", (לא משנה שהיא המקום הכי נידח בת"א). שיחת חולין,
שהפכה לשיחת חצי נפש על סיגריה, עלייה לדירה, זיון זריז, שוב
סיגריה, והחלפת טלפונים.
אבל רוני לא הייתה כמו כולם, השיחות טלפון שלנו נמשכו שעות,
ולפעמים הייתי מחפף בזיון כדי שאני אוכל לעבור כבר לשיחה של
האחרי.
יכלתי פשוט להסתכל עליה שעות כשהיא ישנה, ולהסניף את השיער
שלה. היה לו ריח נעים כזה, כמו בפירסומות.

יום אחד, הצעתי לה לעבור לגור ביחד, רוני צחקה ואמרה שאני בטח

צוחק, ושהיא בטח סתם זיון בשבילי, אחת ממאה, ושפשוט לא נעים לי
להודות בזה.
אבל אמרתי לה שאני אוהב אותה, אולי זה בגלל שפחדתי להישאר לבד.
אולי בגלל שבאמת אהבתי אותה.
רוני אמרה שהיא לא בשלב בחיים שהיא מוכנה לקשר רציני, ושאת
הקשר שלנו כבר מיצינו.
נפרדנו בנשיקה,וליוותי אותה קצת.
כל הדרך לא דיברנו.
לפני שחזרתי הביתה הלכתי לסופר.קניתי את השמפו שהיא משתמשת.
עליתי לדירה, היא נראתה מכוערת מתמיד.שמתי את הדיסק שרוני הכי
אוהבת של פינק פלויד במערכת המתפרקת שלי, התיישבתי על הכורסא,

פתחתי את השמפו, ופשוט התמכרתי לריח שלו באותו רגע.
שכבתי קצת במיטה. וירדתי לקיוסק ליד הבית. הכרתי שם את ליאור,
נדמה לי שככה קוראים לה, זיינתי אותה, והלכתי לשחק ספיירדמן.
לא היה לי מה לדבר איתה. היא לא אוהבת פינק פלויד

(exciter)