פרחי אמש עטופים בריח מתוק
ועודם רעננים כביום נגדעו מן האדמה
נקטפו בשיא יופיים, צבעם, ריחם
אבקניהם טרם הבשילו באגרטל השממה
ראי, איזה אושר. פרחים חדשים לך יש
בצבעי הקשת הטובה המופיעה אל מול השמש
אך אבוי לך ילדתי אם תדעי שנקטפו הם כלא כלום
זכרי רק כי קיבלתם בליל אמש
לא תדעי את כאב שורשיהם הגדועים
ולא תדעי את הריח בשיא הבשלתם הטוב
ולא תדעי כי יכלו הם להעמיד אבקנים
ולא תדעי כמה לפרח קטנטן יכול לכאוב
את רק תתבונני בהם, שטופת גיל וניר
תריחי את ריחם המתוק- ריח חיים קטופים
תיזכרי שפרחי אמש הם, צעירים ורעננים הם לנצח
צמאים לעוד טיפת שמש, ובמוות עטופים. |
