את העבר זנחתי, ואל העתיד נחשפתי,
מנסה בכל כוחי לקום ולהמשיך ..
הזדמנות חוזרת לא תהיה,
אז מאסתי בהרהורים.
בצעדים החלטיים המשכתי, שלם בהחלטתי
בסיפוק מסוים ניסיתי לגבור עליה ,
הגאווה .
החל מיערות טרופיים עצומים בגודלם
וטומנים סכנות ברובם,
וכלה ברכסי הרים מושלגים,
אפופים בשלג צחור אין סופי,
מלווה בקור נוראי שאת העצמות מקפיא.
למרות שאת הדרך הארוכה עברתי
הצליח לחדור לו זרזיף של ספק ודאגה,
וזיכרון שלה עלה , מבטיחה לי במותה
שדרכינו יצטלבו בהמשך.
בעודי יודע כי הגיע השעה,
אז פרשתי כנפיים ונסקתי אל השמיים
אל המרחב הלא נודע. |
