שוב, כמו תמיד אני לבד
ושוב, כמו תמיד אין לי אף-אחד
ושוב כמו תמיד,בודדה.
אף-אחד לא באמת מתעניין, אלא רק שואל כדי לשאול.
אף אחד לא באמת רוצה לדעת,
כנראה שבעולם הזה, לאף אחד לא באמת אכפת
ואולי זה שאני לבד זה רק אומר שאני לא ביחד.
אולי זה טוב, אבל רוב הסיכויים שזה רע.
כי כשקר ועצוב, וצריך מישהו להתכרבל איתו,
ואין, אז זה כואב, ועם זה כואב, אז זה בזבוז,
ואם זה בזבוז, אז בעצם...חבל.
אולי זאת אני שדפוקה, או שזאת החברה שקורסת
תחת הלחץ של המילניום, או הסמים.
אולי אני שונה וצריכה מישהו שיקשיב, שיבין.
זה בטח אני, אני אחת,
אבל אין אויב, אין לי עמית ללחימה
אין לי קרב.