אהבתי אותה כאחות קטנה:
שהצחיקה אותי עד דמעות
שחרצה לשון
שבכעסה, מנעה אותי
שבאה אלי לעצה
ונעצה בי מבט מפוחד
עת יצאתי לדרך ארוכה
התבוננתי בה
מבעד לחלון הקר
כשהייתה משחקת לבדה
בלעדי, שטופת חלומות
וכשקראה לי בשפת תינוקות
חבקתי אותה שלא תגדל
עתה בבית הקפה הריק,
לאחר שלא התראינו שנים
אנו מסיטים כלים על לוח הפורמייקה
בנימוס מחושב
ומשיחים על העתיד
בשפתנו הקדומה
שגוועה מזמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.