החיים יכולים להיות מוזרים לפעמים.
הם מתנהלים כמו סרט אמריקאי גרוע שצריך להקרין באחת עשרה וחצי
בערוץ 4.
וכשכבר סופסוף קורה משהו בלתי צפוי אחרי כמה זמן הוא נהיה צפוי
כמו כל שאר החיים.
השחקנים באים והולכים, מתחלפים כל הזמן ורק הדמויות הבאמת באמת
חשובות נשארות תמיד.
וכמו כל סרט גרוע, האהבה חייבת תמיד להיות עקומה.
ערן אהב את יעל. הוא באמת אהב אותה, ככה זה עם אהבה ראשונה.
אוהבים מכל הלב בתמימות ילדותית מעט.
הבעיה הייתה שבאותו זמן גם יעל הייתה שקועה על מעל הראש באהבה
הראשונה שלה, רק שזה לא היה ערן, זה היה אורן.
ולעומת זאת אורן באותו זמן נאבק עם עצמו עד כמה הוא מוכן
להקריב כדי להיות עם יעל למרות שגם הוא אהב אותה, באמת אהב
אותה.
הזמן עבר חלף, בינתיים ערן החליט לנסות להתנחם עם בנות אחרות
שאולי ישכיחו את יעל מהראש שלו, מה שלא כל כך עבד כי יעל וערן
היו ידידים מאוד טובים וכמה שהא רצה להוציא אותה מהחיים שלו
הוא לא יכל.
יעל חשבה שהרגשות שלה לאורן מתו לגמרי והיא בינתיים הייתה עם
תומר והיא הייתה מאוהבת בו אבל לא אהבה אותו לגמרי.
תומר לעומת זאת אהב את יעל מכל הלב, אבל היא לא החזירה לו את
כמות האהבה שהוא נתן והם נפרדו, וזה שבר את תומר לגמרי למשך
חצי שנה בערך.
יעל מצאה את עצמה חושבת שוב על אורן.
היא דיברה עם שרון שהייתה ידידה טובה של אורן והתברר לה שגם
הוא עדיין חושב עליה.
לאחר כמה זמן היא חשבה, שוב, שהרגשות שלה אליו נעלמו.
בינתיים יעל וערן התקרבו שוב.
ואז הגיע הלילה של ערן. הם היו במסיבה של אחת מהחברים שלהם
וכולם, כמו בכל מסיבה, היו שיכורים לגמרי.
יעל וערן הלכו לטייל בחוץ והתיישבו על ספסל בגן ציבורי ריק
מאדם.
הם דיברו הרבה על כל מיני דברים שטותיים שיוצאים מהפה כשאתה
שיכור ואז הם התקרבו, וערן הניח ברכות את שפתיו על שפתיה של
יעל.
להפתעתו הרבה יעל לא התנגדה ונישקה אותו בחזרה.
ערן הרגיש שהלב שלו עומד לפרוץ החוצה בכל רגע מהחזה שלו, הוא
בהחלט הרגיש שזה הלילה המאושר בחיים שלו.
ואז באה השאלה "אז... מה עכשיו?"
ערן היה עדיין בהתרגשות של רגע לפני ואמר ליעל "אז אנחנו ביחד
עכשיו?"
ואז הוא הסתכל על יעל וראה את מבט החרדה שהיה לה בעיניים למשמע
המשפט הזה.
היא השפילה את עיניה ומלמלה "ערן... אתה יודע שזה לא מתאים לי
כרגע כל כך..."
הלב של ערן התפוצץ למיליון חתיכות קטנטנות שדומה כי התפזרו
בחלל, הוא הרגיש כאילו הוא מתרוקן. הרגשות שלו ליעל לעולם לא
חלפו והיא ידעה את זה.
אבל באיזשהו מקום, הוא הבין. הוא ידע שליעל אף פעם לא היו
רגשות אליו, הדבר הטבעי ביותר שיכול היה לקרות זה שהיא תסרב
לקשר רציני איתו.
הם הסכימו שהדבר ישכח ופשוט לא יוזכר, לפחות עד שיעל תסכים
מתישהו להיות עם ערן.
הם חזרו למסיבה וערן הטביע את עצבותו בחצי בקבוק וודקה מעורבב
במיץ תפוזים. יעל לעומת זאת נעלמה עם אחת מהחברות שלה.

כמה ימים אחר כך חלמה יעל על אורן, על שנה לפני כן כאשר הם
כמעט היו ביחד.
בבוקר היא התעוררה עם תחושת געגועים כבדה.
יומיים אחר כך היא הלכה למסיבת יום הולדת של ידיד שלה.
היא ישבה על הספה לוגמת מהוודקה אפרסקים שלה כשפתאום אורן נכנס
לסלון.
יעל הסתכלה עליו המומה לגמרי. כאילו החלום שלה התגשם לנגד
עיניה.
הפעם האחרונה שהם התראו הייתה לפני כמעט שנה.
אורן הסתכל עליה מעט בתמיהה אז בא מהר לשבת לידה ולהשלים את
הפערים.
הם דיברו במשך כמה דקות ואז התחילה המוזיקה הם הסתכלו אחד על
השני וישר קמו לרקוד ביחד.
הם רקדו ואחרי כמה זמן הם התקרבו ואורן חיבק אותה, ואז נישק
אותה.
יעל הרגישה כאילו כל העולם מסתחרר מסביבה, הרצפה, התקרה
והאנשים מסביב נעלמו כליל ונשארו רק היא ואורן מחוברים
בנשיקה.

זה הקטע בסרט שבו ערן מוצא לעצמו את אהבת חייו השניה ואורן
ויעל חיים ביחד בעושר ואושר.
אבל עד כמה שהחיים דומים לסרט ברוב המקרים, יש תמיד יוצאי
דופן.