בתוך עיר צעצוע
גדרות סביב לה
כל מקום מוביל אל עצמו
ומשם
רק ימינה.
אובך ביום
שרב בלילה
וריח של הממשמש לבוא.
הכביש
כמו הרוח
כתום,מאחורי מסך עשן.
שרופים,
כולם הולכים סחור סחור,
שרופים.
ומבפנים
רק אפר.
ואני,
גם אני,
שרידים של זורם
ונע וטעם ורצון
אפופה עשן תמידי
ולא,ולא,
גם אני אחנק מהחום של עצמי
בתוך העשן
בתוך הכבשן
תחת השמש הגוועת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.