כשאת מרגיזה, חש אותך כפצע
שורפת על גופי כאילו את חלק מכולי
כשאת אוהבת, חש אותך ככפפה
עוטפת את כולי, אבל לא ממש אני
כשאת רוקדת חש אותך כנוף
סוערת, מרוחקת, לא ממש איתי
כשאת הולכת חש אותך כעצב
שורטת בועטת אך נשארת בתוכי
כשאת חוזרת חש אותך כפרס
פורצת את ליבי ושוב כולך שלי
אבל עכשיו את כאן
קצת מרגיזה
די אוהבת
לא ממש רוקדת
אינך הולכת לשום מקום
ואין לך מהיכן לחזור
ואני, אני לא חש דבר ברור
נמנמת של עצבות ועצבים
עצב פולני של פסל בשר ודם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.