יובל דוד / גדר |
כמעט רץ
על פני גדר גדולה
גדר שחורה
שלא נגמרת
ואני רץ
שעות
ימים
והגדר לא נגמרת
לא נגמרת!
ויש בה חריצים קטנים
זעירים
ואני לפעמים עוצר
ומביט בין החריצים
ואני רואה את עצמי
מאושר
והגדר שם באמצע
כל כך מפריעה
אז אני רץ עוד קצת
אולי בסוף היא תיגמר
מאחורי חושך אינסופי
ניצחי כמו המוות
והגדר השחורה
מקרינה עלי
עצבות
ומרירות
והיא לא נגמרת
לא נגמרת לעולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|