אני יושב עכשיו בבית ואומר: למה היא לא מתקשרת?
אבל בעצם, לפני שעה דיברתי איתך.
אני מתגעגע בלי הפסקה ולא מפסיק לחשוב עלייך,
גם כשאני ישן.

אני חושב מה להגיד לך כשאני אראה אותך ואני אף פעם לא אומר,
אני פשוט מקבל בלק אאוט בכל פעם שאני רואה או שומע אותך.

אני מתגעגע בלי הפסקה ורוצה לראות אותך שוב.
לא היו הרבה מקרים שחיכיתי לחזור לבית - הספר,
שכבר יגיע יום ראשון.

אני חושב שאת מיוחדת ולא יודע איך להגיד לך,
אז אני כותב בגלל שאת אומרת שאת כותבת וזה עוזר.

אני מתגעגע בלי הפסקה וחושב מה יקרה אם וכשנהיה ביחד,
האם נהיה חברים, לאן נלך וכמה זמן זה ימשך,
מתי נוכל באמת לתת אמון אחד בשני.

אני מתגעגע בלי הפסקה ושואל את עצמי אני אוהב אותה,
או שאני רק מדמיין, ומה אומרים הפרפרים בבטן,
את מוצאת חן בעייני זה בטוח, אני מאוהב בך זה נכון,
אבל האם אני אוהב, זה מוקדם לדעת.

שני דברים אני יכול להבטיח כשאדע אגיד לך,
ושאני מתגעגע בלי הפסקה.


11/01