עומד מהצד, וחושב,
איך זה התחיל,
באבן ובמקל...
לאן זה נגרר,
הו- האם מיותר,
ועוד חייל נופל...
למות מותר, לחיות לא...
אני שואל...
קולה של אמא, בטלפון...
מתנצל...
והנה עוד קרב, מתחיל,
זה לא ייגמר,
והאוייב יורה...
להיות שבוי, או נכה,
כל זה לחינם,
ועוד אחד כבר לא יחייה...
למות מותר, לחיות לא...
אני שואל...
קולה של אמא, בטלפון...
מתפלל...
אני כבר לא ישן בשקט,
כל המשפחה דואגת,
נמאס לי כבר לישון עם הרובה...
שוב עומד בתוך החדר,
עם "החבר'ה הטובים",
מנסים לשמור על קשר...
מילים, לחן, ביצוע ושירה: עידן כהן
תודה :) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.