דף הנייר

סוף סוף סידרתי את הדף פחות או יותר
מצאתי לי עט או עכבר או פסנתר
משהו לכתוב איתו, במילים או צלילים
ולא יוצא כלום, אלוהים אדירים!

לא מחשבה, לא הגיג, לא קוריוז
לא מניפסט או מכתב גנאי נלוז
שום אנקדוטה אינני מניב
ואינני יודע כיצד להגיב

האם סר חיני ואבד לי לנצח?
אוי לצרה, התייבשתי לבטח!
מה אעשה, כעת שנגמר לי
כמה מוזר לי, וזר לי, ורע לי!

אינני פורה, ולא פרודוקטיבי
מוחי נעצר במצב קצת פסיבי
חי בעולם כמו אחד האדם
שעובד, ולומד, ותועה כמו כולם

אולי כך עדיף, אומר לי לרגע
ואת עצמי אנסה בשטות לשכנע
להיות מי שבמקום להביט רואה-
ובמקום להקשיב פשוט שומע

אך אחרי חריזה גרועה ועילגת
הצליל הצורם יעיר את לבי
את שידם של אחרים איננה משגת
חייב אני לצפות מעצמי

ואז אסתכל על הדף שכתבתי
ואראה שאולי בכל זאת יש בו משהו
ולמרות שעל שום דבר לא חשבתי
המילים מעצמן מהראש שלי עפו

והכל כי הדף הנפלא והלבן
שמונח למולי כל כמה זמן
שואב לתוכי את רחשי לבי
בלי שאתערב בכלום מצידי

וכך שיר נולד, באמצע היום
או בלילה, מתי שלא בא לי לישון
כמו חלום שעובר מן הראש לעמוד
בשרבוט.