כן.. מה עכשיו?
לאן אני צריך ללכת, תגידי לי עכשיו
לפני שאעלה למעלה., ואצרח בקול
בקול גדול, בלתי נשמע
שקט, שקט מאד
אני חייב לזוז, ראיתי אותי עובר
מביט מהצד השני, מביט לי בעיניים
נזכר ביום ההוא, במבט שהרג אותי
בלילה המואר
שעפתי מהחלון, שתפסתי את עצמי
אני ממשיך לעלות, הגעתי לענן
קר מאד, הייתי צריך להתלבש
אבל מה זה משנה, הכל כבר מאחור
אני אמשיך לעלות, עד לכוכב ההוא
ההוא שמאיר, שחם שם מאד
אז אשכח מהקור, לא אסתכל לאחור
ושם, אמשך בדרכי, בכיבוש הגדול
הגעתי למקום, לח וחשוך
יש שם נהרות, אדומים כדם
ויש גם ראות, אז כנראה זה אכן דם
ויש גם לב, קטן ועלוב
בקושי עובד, שבור ועצוב
ואז המשכתי משם, להמשך דרכי
הגעתי לגן, אפל וקריר
וילד משחק, עצוב ובוכה
מדבר עם עצמו, ומוריד את הראש
הוא נראה לי מוכר, אחד מהעבר
מישהו שחי, איתי כמה זמן
אבל הוא גדל, גדל וגדל
אבל הוא נשאר דומה, אותו הדבר
אמרתי שלום, ובדרך המשכתי
עדיין מחפש, עוד לא מצאתי