מאז ומתמיד פחדתי לתלות כביסה בחושך. הירח הזה שמסתכל עלי, אני
יודעת שיש בו בסיס של חוצנים.
תמיד פחדתי שהם יחטפו אותי. יראו אותי תולה כביסה ובין
התחתונים לחזייה ירדו בחללית וישאבו אותי פנימה.
היום כבר לא אכפת לי. "קחו אותי", אני מבקשת.
תולה כביסה אחרי חצות ומביטה למעלה.
"עשו בי ניסויים, מה אכפת לי, שטפו לי את המוח, נתקו אותי
מהמציאות הזאת".
אני מוכנה להתמסר להם, כל עוד ישמיעו לי מוזיקה מחשמלת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.