יעל ויק / צמא |
האבן פוגעת במים בחבטה, יוצרת עננות של אבק, המעכירות את
המים.
אין אני יודעת את נפש האדם, כוונותיו פתלתולות ורצונותיו
נזילים.
בנתיים כבר שכך לו הבוץ, ואני מחכה שישובו המים להבהיק תחת
השמש.
אבל עיניים חבויות מגלות לי שמפלס המים יורד, ושבקרוב יבשו.
אאלץ לחפש לי נווה אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|