אתמול בלילה? כן, יש מצב... אתמול בלילה עישנתי את הג'וינט
הראשון שלי, מלווה בשני ובשמיני. אתמול בלילה הקאתי את הנשמה
שלי על הרצפה מרוב שלא היה מה להקיא. שמחתי מאוד שאנה לא פה
בשביל לראות את זה, היא שונאת סמים.
אתמול בלילה בועז ועירית עשו אהבה פעם ראשונה, על המיטה של
ההורים שלי. באותה שעה מוטי התחיל עם הבחורה השלישית שלו
במועדון בקצה העיר, ובעוד היא מוצצת לו בועז גמר בתוך עירית,
ליטף אותה ולחש לה שהוא אוהב אותה. לעירית לא היה נעים להגיד
לו שהיא לא.
אתמול בלילה אסף התאבד. כולנו ידענו כמה הוא משוגע על עירית,
חוץ ממנו, עד שהיה מאוחר מדי.
אתמול בלילה, ישבתי מחובק עם אפרת. ידעתי שהיא רוצה שאני אנשק
אותה, גם ידעתי שאין שום סיכוי שזה יקרה. אנה אומרת שנשיקה
צריכה לבוא מבפנים.
אז היא פשוט פתחה לי את הרוכסן וירדה לי. גמרתי תוך דקה וחצי,
הרגישו עליה שהיא מקצוענית.
אתמול בלילה קיבלתי מסיבת הפתעה לכבוד יום הולדת שמונה-עשרה.
היו שם כל המי ומי, חוץ מ...אנה, שהיתה עם החבר שלה בסופ"ש
באילת.
המוסיקה הרעישה, הרעידה את התקרה, ערבלה את הרגשות עם
ההורמונים.
אולי זה היה אתמול בלילה, אולי בכלל לפני חמש שנים. אולי זה אף
פעם לא קרה. התוצאה תמיד נשארה ותמיד תישאר אותה התוצאה.
"מזל טוב" אמרה לי אפרת, ניגבה את הפה והלכה למזוג לעצמה כוס
ספרייט.
"אתה מתוק..." אמרה עירית לבועז, רק כי היא ידעה שהוא אוהב
שהיא אומרת את זה ושזה יוריד את נושא האהבה מהפרק לבינתיים.
ואסף? אסף לא אמר שום דבר. הוא נשאר תלוי מהתקרה בחדר האמבטיה
שלי, תלוי בעזרת החולצה שלו של רמשטיין שהוא קנה בגרמניה.
עמדתי מולו, שיכור ומסטול יותר משאי פעם אהיה, ונגעתי בו. הוא
לא הגיב.
נגעתי יותר חזק, והוא התחיל להתנדנד. קרוב-רחוק, קרוב-רחוק,
קרוב-רחוק.
זה התחיל לשגע אותי, לעצבן, לגרום לי לחשוב על אופרות סבון
ישנות... אז מבלי לחשוב התחלתי להכניס לו מכות. העובדה שהוא
כבר מת לא שינתה לי כלום.
לקח לי דקה להתעשת. לאסף לא הייתה הבעה על הפרצוף.
ידעתי שהבנאדם הבא שייכנס לשירותים ייכנס לפאניקה, יצרח
בוודאי, ויודיע לכולם. ואז תתחיל ההמולה, הבלגן שכל-כך אין לי
כוח אליו. בועז, החבר הכי טוב שלו, יצעק ויבכה. עירית תנחם
אותו, אבל בעצם תבכה בעצמה בלי שאף אחד יראה. כולנו ידענו כמה
היא משוגעת עליו, חוץ ממנה, עד שהיה מאוחר מדי.
ואני? אני אעמוד שם, מסתכל על אסף מתנדנד כמו המהות שלי, ריק
כמו החיים שלי, מת כמו המשמעות שלי, ואחשוב "בן-זונה...הלוואי
וזה הייתי אני..."