|
ועכשיו כשהכל נסער
מגע שיערך הרך
מלטף את כריות אצבעותיי
או להפך...
אולי זאת אני הנסערת
אל מול התחושה הזאת
אל חוסר הידיעה וההבנה
ואולי...
אם לא אנסה לעבור את האגם
את באר השפל והכאב
היא לא תחכה לי שם לנצח
בצד השני
התקווה
אולי סערה זאת
רק תעיף אותי אלייך
למקום בטוח
איתך.. |
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.