ברוקן סואל / זיכרונות |
אתה לא כאן.
רחש הים מגיע אליי,
זיכרונות עולים וזוחלים כלפי,
והדמעות נוזלות מעיני.
זיכרונות על אהבה שהייתה
פעם גדולה,
זיכרונות של פחד, כאב
אכזבה ופרידה.
זיכרון מהצחוק וזיכרון
הדמעות.
הצורך להיות לידך גדול
מדי, ואתה שוקע, אתה נעלם.
לא תשוב אליי, לא תוכל
ושדות פורחים ינבלו כמו
אהבתך כלפי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|