איכשהו לא באמת ראיתי את זה בא.
את הסוף המר והנוראי הזה.
כלומר נכון שהתכוננתי והכל אבל לראות את זה בא? לא באמת.
מי שהדריך אותנו לגהנום היו יצורי האופל בכבודם , יצורים כל כך
אפלים שיותר גרועים מהמנהל של כל העסק הזה.
לא הכחשתי , למרות כל החרא , לא אמרתי לעצמי שזה חלום או אטמתי
את האוזניים ועצמתי את העיינים ואמרתי שזה לא קורה כמו אנשים
אחרים שצפויים לקבל את אותו גורל כמוני.
עליתי לאוטובוס שיסיע אותי אל הגהנום , כמובן הנהג לא היה נחמד
, להפך הוא היה רע עד העצם , שבטח לקח ממישהו אחר , וכמעט ולא
יכלת לעשות כלום באוטובוס שלו , שכבר ממילא היה מלא מסטיקים
והרוס. הפליא אותי שהם עדיין משתמשים באוטובוס.
ישבתי בתקווה שאני יעבור את הגהנום שמצפה.
בינתיים אחת מהמדריכות , ליתר דיוק הראשית שהייתה הכי רשעה
הרימה את המיקרופון ואמרה:
" נכון שנהנה מהטיול השנתי?"