|
בהרהור מרוחק
ערב לי חיקה
זיכרה כאגדה סתומה
היא כצל שחלף.
אושר לסכלים
סמואי עיניים
הרחק מעבר
שחור זיכרה.
ליבי התפתה
לטבוע בשקרה
ריסייה הארוכים
לא עיפעפו.
יפיפית הכזב
אהבתה נדרה
מצפון כוכב
לא ינצנץ לעברה.
שרוי לה
מחול לה
מותר לה
הותר נדרה. |
|
|
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.