השעון מימין למטה במסך הראה 2:02, וזה בגלל שהוא עדיין היה על
שעון חורף. קחו שעה קדימה, וקבלו אותי יושב מול המחשב. נראה לי
שהיה יותר קלאסה אם הייתי יושב מול מכונת כתיבה, אבל היו אנשים
ישנים בבית, והרעש של המכונת כתיבה היה מעיר פה כמה מהם. הייתי
עייף. חשבתי על כמה שעות אני ישן הלילה, אם אני מסיים לכתוב
ב4:00. הייתי אופטימי, והימרתי על שבע שעות, שזה אומר לקום
באחת עשרה, כמו מלך. הדליק אותי הרעיון שאני כותב בזמן הווה.
זה אומר שכל מה שאני חושב מועבר לדף, חוץ מהדברים הלא
מעניינים, וזה אחלה, כי אני יכול ליצור כמה דברים נחמדים.
הייתי ממש עייף. פתאום שמעתי רעש מוזר מאחורי. מין לחשוש כזה
של התייעצות. קצת פחדתי להסתובב, למרות שאני כבר ילד גדול.
תפסתי קצת אומץ, והסתובבתי. רגע קצר של אנחה עבר עלי. זה בסך
הכל היה הרצון לישון, הוא תמיד מגיע בערך בשעות האלה. בדרך כלל
הוא מגיע בשקט, משתדל לא לעשות הרבה רעש, כי הוא יודע שזה רק
מפספס את המטרה שלו. הרצון לישון הוא לא כל כך גבוה. משהו כמו
מטר ועשרה. היתרון שלו זה שהוא שקט, וכל יממה מגיעה שעה שבה
הוא נכנס לפעולה. ניסיתי להסביר לו שאני עסוק, ושאין לי זמן
לרצונות עכשיו. הוא אמר לי שהוא והרצון לנוח דיברו קצת,
והחליטו שאני צריך לעוף למיטה.

ניסיתי להסביר לו עוד פעם שזה לא חוכמה כי זאת המהות שלו, הוא
הרצון לישון. רק נעשיתי יותר עייף. המשכתי ואמרתי לו שיעזוב
אותי ושילך לשחק עם רצונות אחרים. הוא אמר שכולם עסוקים. כולם.
הרצון להיות מאושר יושב מול הטלוויזיה כבר איזה שלוש שעות,
ויהיה ממש קשה להזיז אותו, כי הוא כרגע במין מצב של שאיפות לא
הגיוניות, שלא יתקדמו לשום מקום. הוא המשיך וסיפר, שמקודם,
הרצון להיות מאושר והרצון להיות בסדר עם כולם שיחקו ביחד סטנגה
בחוץ. הרצון להיות בסדר עם כולם נתן לרצון להיות מאושר להכניס
לו מלא גולים, והרצון להיות מאושר הכניס אותם בכיף. זה עשה
אותו שמח, והוא הרגיש טוב עם זה, והרצון להיות בסדר עם כולם
הרגיש טוב עם זה. הכל היה סבבה עד שהרצון להיות מאושר רימה
ואמר שהרצון להיות בסדר עם כולם נגע אחרון בכדור, דבר שעצבן את
הרצון להיות בסדר עם כולם, והם רבו ועכשיו הם לא מדברים. וזאת
לא הפעם הראשונה שזה קורה להם, להיפך, זה קורה להם המון. כנראה
שהרצון להיות בסדר עם כולם והרצון להיות מאושר פשוט לא מסתדרים
ביחד, וזה ממש חבל. דווקא היו יכולים להיות שילוב טוב.

הרצון לישון ביקש עזרה מהרצון לנוח. הרצון לנוח ניגש אלי
והסביר לי במילים יפות, שכל מה שאני צריך לעשות זה פשוט לשכב
על המיטה ולהירגע. עניתי לו ואמרתי שכבר קלטתי את האסטרטגיה
שלו ושל הרצון לישון. אני הבנתי שבכל מקרה הם ירוויחו מזה שאני
אשכב על המיטה. מה יקרה? או שאני אנוח, או שאני יישן. הרצון
לישון התעצבן על הרצון לנוח ואמר לו, שהוא לא יודע לשכנע אף
אחד, ושהוא מדבר כמו אידיוט. הרצון לנוח הסביר לו לאט לאט,
שהרצון להצליח לימד אותו איך לדבר עם אנשים, ושהוא באמת ניסה,
באמת. הרצון להצליח לקח את כפרויקט, ללמד את הרצון לנוח איך
לדבר עם אנשים ולהשיג את מה שאתה רוצה מהם. הרצון להצליח חשב
שזה ממש חשוב בחיים, כי זה היסוד לקיומו. הוא ישב עם הרצון
לנוח באיזה פאב על חצי גינס וסיגר, ולימד אותו את כל מה שהוא
יודע על איך לגרום לאנשים לעשות את מה שאתה רוצה. הרצון לנוח
האזין ככל שיכל לדברים האלו, שהיו בחלקם לא נעימים, ולא יפים.
הוא ישב והקשיב, אך הרצון להיות בנאדם טוב הפריע לו. כן, כן,
הרצון להיות בנאדם טוב הוא המאבטח באותו פאב. הוא ניגש לשניהם,
באמצע השיחה, וביקש יפה מהרצון להצליח שיפסיק לדבר, ושייקח את
עצמו החוצה. הרצון להצליח ניסה לדבר, ולגרום למצב להשתנות
לטובתו, אך הרצון להיות בנאדם טוב לא קנה את זה, ואמר שחלאות
כמו הרצון להצליח הם מה שהורס לאנשים ערב נעים בפאב, ושכדאי
מאוד שהוא ייצא החוצה. הרצון להצליח התעצבן, והכניס לרצון
להיות בנאדם טוב אגרוף בפנים. התחילו מכות. הם המשיכו לפוצץ
אחד את השני, עד שהגיע הרצון להיות שלם עם עצמך, בניידת. הוא
פתר את הבעייה. הוא דחף את הרצון להצליח למעצר. השופט נתן צו
הרחקה של 50 מטר מאותו פאב, כדי שלא יריב עוד פעם עם הרצון
להיות בנאדם טוב.

ככה זה. הרצון להיות שלם עם עצמך תמיד פותר את הבעיות באותו
רגע. אך לא לטווח ארוך. חודש אחר כך הרצון להצליח הגיע עם אקדח
לפאב, ושלח את הרצון להיות בנאדם טוב לעולם הבא... וזה מה
שהכניס את הרצון לנוח לסרטים, זה מה שגרם לו לא להצליח לשכנע
אותי ללכת לשכב על המיטה. הוא פשוט ממש פחד לגמור כמו הרצון
להצליח, בכלא. אמרתי לשניהם שיסתמו ת'פה, כי אני מנסה להתרכז
פה. הם לא הקשיבו לי, והמשיכו להתלונן על כמה שמשעמם להם, ואיך
לכל אחד יש משהו לעשות ורק להם אין. טוב, האמת היא שהם צדקו...
הרצון להיות יפה עומד כבר איזה חצי שעה מול המראה באמבטיה,
והרצון להישמע חכם יושב בחדר השני, ומסביר לרצון להיות חכם על
פיסיקה גרעינית. ורק הרצון לאהבה, יושב לבד בחוץ ומחכה. שאלתי
את הרצון לישון למה הרצון לאהבה יושב לבד בחוץ, ולמי הוא מחכה.
הרצון לישון אמר לי שהוא לא יודע, ושהוא לא חושב שאף אחד יודע.
לדעתו, וגם לדעתי, אפילו הרצון לאהבה לא יודע. חבל.