יוכי פרלמן / ירושלים שלי |
למבט ערבי האונס את ברכי מבעד לחרך צר בחצאיתי;
למבט חרדי השוטם את הווייתי;
לחומות אבן כבדות החונקות יחדיו ניכור של שופר, רעלה וצלב;
לזרות של סמטה עניה דחוסת גלות מול מרחב חורשי
ופאר אקדמי מודרני.
ירושלם, מקסם של הפכים ומסתורין
מחוברת לדש בגדי
ולא תמיד לנשמתי.
YP
יום ירושלים 2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|