שבקור - לב ודם התקבלנה,
מכרסמת והורגת בכולנו,
כשיקוי ארסי.
המוני - עם,
אל מתחת לקו - עוני,
היא מורדת;
את מטה - לחמם של קשי - יום,
היא שבר.
לכיסי כולנו,
נכנסים צבתיה,
בהדקם על גרונינו קשרה.
חללים רבים מספור,
מפילות תלאותיה;
אך לאיש,
אין זה גורם חלחלה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|