השניות עוד חולפות בתיקתוק השעון
רוחות חורפיות ממשיכות לנשוב
גשמים עזים באים והולכים
השדים עוד מבריחים ציפורים לאוויר
ורק המחשבות נשארות
הזיכרונות
הדמעות שעומדות בלב ולא עוזבות...
קרו אור חיוורת של ירח
מציצה מדי ערב מבין עננים
יוצרת הילה על התמונה של שנינו
שם על הקיר שממול למיטה
בה פנייך צוחקות ועינייך זורחות
והלב עוד פועם בחזה בחוזקה
וכל החיים עוד פרוסים לרגלינו, מחכים...
זה הכי כואב בלילה
כשאין מסביב אף חבר
כשהמחשבות נשארות בפנים
התמונות מרחפות בראש, לא עוזבות
וקולות ילדים שצוחקים מכל הלב
לא חושבים על העבר, חיים את ההווה
מעיזים לחלום...
אם הייתי יכול רק לחזור קצת לאחור
לשבת רק עוד פעם אחת ביחד
לדבר על כל מה שלא הספקנו
על כל מה שכבר לא ידובר
רק לראות אותך עוד פעם, להפרד לבינתיים
לומר רק עוד פעם כמה שאוהבים
וכמה שתחסר, עד שנשוב ונפגש...
הריק שהשארת ממשיך לצמוח
ותופס יותר ויותר מקום
מחפש את קולך שיקל, שייתן עיצה
שיגלה מה עושים עם העתיד
כשהעבר הוא כל שנותר
רז, אחי, תגיד לי מה לעשות
תגיד לי איך להמשיך לחיות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.