ניר בנש / יונת השלום ולהתראות |
ומתגוללים ברחובות.
במקום שבו כלבים מרימים את הרגליים,
מחפשים עץ שיספוג את זעמם,
אני מרים ידיים
ומנופף בחולצת השבת הלבנה.
ניסיון אחרון לשכנע את יונת הדואר
לפתוח בשבילי את הצוהר, נכשל.
"שלום רב שובך, ציפורה נחמדת"
אני מנסה להתחנף,
אך היא בשלה
ציפור ללא נפש,
שאיבדה את מצפן האהבה,
שומטת מפיה עוד פתק לבן,
חוזרת לקן
ואני נשאר עם הלא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|