הגברים שבינכם מכירים את זה: קמים בבוקר קיץ חמים, מתלבשים,
מסתרקים, מתאבזרים ויורדים לחפש חתיכות.
ובכן, בשבילי "לחפש חתיכות" זו עבודה. חכו, אל תקנאו בי כל-כך.
אין אני מושא להערצה או לקנאה משום סוג. אני עובד בזק"א.
חתיכות, בשבילי, הן פיסות האדם הקטנות שעל הכביש, מיטגנות על
האספלט הלוהט, נמעכות תחת רגלי ההמון.
בעבודה שאין בה דבר חיובי אין גם סיפוק, אלא אם כן אתה פטישיסט
ונקרופיל (אני חוזר בתשובה, ולכן מכיר את החולות הרעות הללו).
אתמול ליקטתי חתיכות של ילדה ממדרכה. ביאליק דיבר על "נקמת ילד
קטן", ואילו אני תוהה מדוע עליי נגזר לקלף את הילד. לא בחרתי
בעבודה והיא לא רצתה אותי. אולם אוכל אין ופיות, יתברך שמו, יש
והרבה.
מכל מקום, אותה ילדה קטנה הייתה בלונדינית, יפיפייה ממש, בת
חמש. זאת אני יודע מצפייה (אדוקה) בחדשות. מביט ובוכה. איבריה
של הילדה היו כחימר בידיי.
הזהו אלוהים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.