עדינה שמלר / זיכרון |
השמש והירח
אני נשרפת מבפנים
ואתה קר כמו קרח
כי אתה לא נותן
אפילו סימן קטן
שאיכפת לך....
שאני כאן.
אנחנו שני ניגודים
ים ואדמה
אני בוכה בצרורות
ודמעות זולגות
כשאצלך בחול החם
הם נספגות ונעלמות.
והדקות הופכות לשעות
כמו ימים לשנים
ורק דבר אחד נשאר
והוא זיכרון תמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|